אצל ילדים מופיעים פחדים בשלבים שונים של ההתפתחות, חלקם נעלמים וחלקם משנים צורה ועוצמתם משתנה אף היא. פחדים יכולים לנבוע מבלבול בין דמיון למציאות, לעתים דרך חיקוי של אנשים אחרים, ילדים עשויים לפחד מאלף דברים. לכל ילד ביטוי פחד משלו, בהתאם לשלב ההתפתחותי שלו ובהתאם לאישיותו. יש להתייחס בכבוד לפחדי הילד, לא להכחיש את קיומם אך גם להימנע מלהזדהות ומלהפוך לשותפים לפחד. מומלץ לעודד את הילד לספר לנו ממה פוחד ומתוך סיפורו נלמד מה הוא מרגיש והדיבור עצמו יקל עליו. הצורך להתעמת עם גורמי הפחד " פנים אל פנים" עלול להיות לא קל לילד, אך הוא שמאפשר לו בסופו של דבר להתמודד עם פחדיו ולהתגבר עליהם. ניתן לסייע גם באמצעות סיפור. כדאי לבדוק האם התעוררות הפחד קשורה באירוע בחיי הילד. יש להתחשב במידת ההפרעה של הפחד לחיי היום – יום של הילד. התמודדות עם הפחד הוא תהליך הדרגתי הדורש תכנון, מחשבה והרבה סבלנות. ההורה מהווה את הדמות המרכזית בחיי הילד וממנו הוא שואב ביטחון, לכן במרבית המקרים ההורה יכול לסייע לילד להתמודד עם פחדיו. במידה והוא חש שזקוק ליעוץ, עומדים לרשותו מסגרות שונות בקהילה. לסיכום: תנו לילדכם תחושה שהוא יכול לשלוט במצב, עודדו את ילדכם להתמודד עם פחדיו דרך שימוש בדמיון, עודדו את ילדכם להתעמת עם מה שמפחיד אתו ושבחו את ילדכם המתמודד עם הפחדים והעניקו לו חיזוקים חיוביים רבים. כיצד לסייע לילדך בתהליך הקליטה לצהרון? על ההורה לספר לילד שהוא עובר לגן של ילדים גדולים , גן חדש ויעבור גם לצהרון חדש. חשוב שההורה ייקח את ילדו במהלך החופש לראות את מקומו הגיאוגרפי, המבנה והדרך לצהרון. חשוב שהמסרים של ההורים יהיו מסרים אופטימיים- מסרים כמו: הגן והצהרון הם הטובים ביותר בשבילך, אין מסגרת יותר טובה ממנה, יהיו לך את החברים הכי טובים, את המשחקים הכי יפים, את הצוות הכי נחמד, אתה תהנה מאוד בגן ובצהרון הזה. חשוב שההורה יעביר לילד תחושת ביטחון- על ההורה להעביר לילד כי כדאי לו לעבור לגן ולצהרון החדש. חשוב שההורה ישדר לילד מסר כי זו ההחלטה הטובה ביותר עבורו וכי במקום הזה יהיה מאושר. אם ההורה מרגיש שהוא אינו בטוח לגבי הצהרון, במודע ולא במודע, חששות אלו יעברו לילד. במצבים אלו , מומלץ כי ההורה יברר, מבעוד מועד, כל שאלה שמטרידה אותו עם רכזות הצהרונים, זאת על מנת לבנות אצל ההורה את תחושת הביטחון למול הצהרון, ובכדי שיוכל להעביר תחושה זו לילדו. תהליך הקליטה בשבוע הראשון במהלך המים הראשונים הילד ירצה כי ההורה יישאר בגן ולא ילך. חשוב מאוד כי ההורה ייפרד מן הילד כמה שיותר מהר, אחרת הפרידה תהיה קשה לילד. תחת הציפייה כי ההורה יישאר עוד ועוד. יש מצבים שהילד לא יודע מתי הוריו יבואו לקחת אותו במיוחד ילדים הממשיכים בצהרון, כאשר אומרים לילד " אני עוד מעט אגיע" הילד לא יודע מתי זה "עוד מעט" והוא ימתין להוריו במהלך כל היום. במצב זה לילד קשה רגשית להתפנות להשתלבות בצהרון וליצירת אינטראקציות חברתיות. חשוב להסביר ולפרט לילד מתי תשובו לאסוף אותו ומי יבוא לאסוף למשל : "אחרי ארוחת צהרים סבתא תבוא לקחת אותך". הורים יקרים תהליך הקליטה של הילד מלווה לעיתים בהתנגדות טבעית, התנגדויות אלו יכולות לבוא לידי ביטוי בבכי, חוסר תיאבון, נסיגה בגמילה, שינוי במצב הרוח ועוד. מצבים אלו יכולים לבוא לידי ביטוי ביום הראשון, ואולי בהמשך בשבוע הראשון והם לגיטימיות. זה טבעי לגמרי שבזמן שההורה משאיר את הילד הוא יבכה, זהו דרכו להגיד להורה: " אני רוצה להיות איתך". הורים יקרים- אם אתם רוצים לסייע לילד להשתלב בגן ובצהרון, אנא שדרו כי זו המסגרת הטובה ביותר עלי אדמות, השאירו אותו להתמודד עם תהליך הקליטה, והיו בקשר רציף עם צוות הצהרון. אל תהססו להתקשר, אך על תפריעו לילד להיקלט. מחלקת צהרונים מאחלת שנה טובה ופורייה פחדי ילדים בגיל הרך