חג עצמאות שמח! את המסע ילווה עומר ראובני, מספר סיפורים מופלא, עם סיפור דרך לאורך משעוליה של המושבה וכתבי החידה. השנה חוגגים עצמאות בתוך חדר בריחה עם ההיסטוריה של באר יעקב. בואו ניכנס יחד למינהרת הזמן 112 שנה אחורה... זוהי פעילות מקורית וייחודית של התאגיד העירוני בבאר יעקב
באר יעקב ממושבה לעיר.... אבל מה היה כאן קודם? בהתחלה אפילו מים לא היו כאן והמתיישבים נאלצו להביא מים מראשון לציון ונס ציונה השכנות. 112 שנה עברו מאז שהיה כאן רק חול. לרגל יום העצמאות ה- 72 למדינת ישראל נחשוף במהלך היום פיסת היסטוריה של המדינה שלנו, כאן אצלנו ביישוב. נזיז את מחוגי הזמן אחורה וניכנס דרך חדר הבריחה להיסטוריה של באר יעקב, לאתריה ומורשתה דרך סיפורים, מוזיקה וכתבי חידה. כללי המשחק במהלך המסלול תידרשו לפתור 5 כתבי חידה, ומכל כתב חידה לאסוף את האות הראשונה של הפתרון שביחד יצטרפו למילה אחת בת 5 אותיות אותה אתם נדרשים לגלות. ** מומלץ לרענן דף זה מפעם לפעם לגלות דברים חדשים שיוזנו במהלך הפעילות** לעדכונים בזמן אמת היכנסו לקבוצה שלנו: בין העונים נכונה על כל כתב החידה יוגרלו הפרסים הבאים: במקום הראשון - אופני הרים לילדים ונוער מאלומניום בשיתוף חנות גרין בייק, באר יעקב במקום השני - ארוחת המבורגר משפחתית של Jack by Black באר יעקב במקום השלישי - שובר של 100 שקלים לרכישת ספרים משחקים ופנאי ברשת סטימצקי קדימה, יוצאים לדרך! עומר, מספר הסיפורים שלנו כבר הגיע ויחד אתכם אנחנו מתחילים במסע המרתק שלנו בשעה 10:00 בכיכר המערבית בכניסה לבאר יעקב. מתוך הכניסה ליישוב בהווה ניכנס לתוךהיישוב בעבר. בואו יחד איתנו ניכנס לחדר הבריחה.... סקרנים לראות עוד? לחצו כאן ואתם ממש בתוך ההיסטוריה :) נו? הצלחת לגלות את שם הרחוב המבוקש? הזדרזו ורשמו בפניכם את שמו. האות הראשונה שלו נדרשת לפיצוח כתב החידה כולו. באר יעקב היוזמה להקמת המושבה באה מחברת"גאולה" של מאיר דיזנגוף שקנתה ב-1906 2,000 דונם קרקע ממושבת הגרמנים הלותרניים חוות שפון (בכינוס שנערך בספריית שערי ציון שביפו לפני העלייה לקרקע הוחלט לחלק את השטחים המיועדים למושבה לשניים: חלקות אדמה של 50 או 100 דונם, שיימכרו לקבוצה של עולים מרוסיה, מפולין, מרומניה, מבולגריה, מארגנטינה ומאירא) שהתגוררו בארץ כמה שנים שבמהלכן קיבלו ניסיון בחקלאות במושבות השונות, ואילו המחצית השנייה מסך הקרקעות יימסרו לעולים מדאגסטן שהגיעו לארץ באותה שנה ועוד לפני עלייתם התקיימו מחקלאו. המושבה הוקמה על ידי שתי קבוצות אלה בשנת 1907 באזור שנקרא בערבית"ואדי למון. בתחילה נקראה המושבה "באר שלום" (תרגום מהערבית "ביר סאלם") אולם כבר עם הקמת המושבה נקראה "באר יעקבובנובמבר 1907 נקבעו תקנות המושבה והוגרלו החלקות.. (ויקיפדיה) רוצים לראות איך נראתה באר יעקב בשנותיה הראשונות? ראשית ההתיישבות באר יעקב בשנות ה-70 טקס חנוכת גן החיל בראש עמוד זה תוכלו לראות את מפת האזור בראשית המאה ה-19 ממש רגע לפני העלייה לקרקע של המתיישבים הראשונים. שטחה המוניציפלי של באר יעקב משורטט על המפה.... הכל היה כאן רק חול. והפיתרון: איילה! כן! זו כל באר יעקב של פעם... רחוב אחד, שנקרא בזמנו רח' דיזנגוף, ע"ש מאיר דיזנגוף מייסד חברת "גאולה" היוזמת את הקמת באר יעקב. שם הרחוב שונה לרחוב איילה על שם אשתו של אברהם ליכטנשטיין, ראש המועצה הראשון. רחוב שבו ניתנו כל השירותים הקהילתיים של היישוב לחצו כאן לראות כיצד נראה בעבר. מחכים לכם בתחנה הבאה בשעה 11:00 בדיוק! --------------------------------------------------- הגענו ליעד הראשון במסע שלנו בהיסטוריה של באר יעקב, אליו שלח אותנו כתב החידה. כאן התנהל מרכז החיים ביישוב, בית העם, בית האיכר, המרפאה, בית הספר וגם בתי ראשוני המתיישבים. רחוב אחד שראשית ניתן לו שם אחד שהוחלף במרוצת השנים. נו, הצלחתם לגלות מה שמו ושם משפחתו של ראש המועצה הראשון? רשמו את התשובה בצד... אתם עוד תזדקקו לה. בית העם היום משמש כספרייה העירונית בבאר יעקב אבל בעבר... בשנת תרצ"ו (1936) החליטה האסיפה הכללית של באר יעקב על הקמת "בית עם" לשם כך נקנה צריף ישן ששופץ ע"י בני הנוער והוסב למטרה זו. בית העם שימש משכן לפעילויות תרבות שונות כמו: הרצאות, הצגות תיאטרון וחוגים לתנ"ך ולהיסטוריה. במשך השנים עברו הפעילויות למבנה בית הספר ובשלב מאוחר יותר נבנה מבנה אבן. בהמשך שימש המבנה כבית הנוטרים , בו הכשירו תושבים להגנת היישוב ובחצרו הוטמנו אמצעי הגנה ונשק. לאחר מכן תיפקד המבנה כבית קולנוע והיום הוא משמש כספרייה ציבורית. במקום בו עומד בית המועצה של היום, היה בעבר בית ספר, אבל ממש בהתחלה לא היה בכלל בית ספר, התלמידים למדו מתחת לעץ, לא היו כיתות, ולא לוח וגיר. ילדי הכיתות הגבוהות יותר רכבו על חמור עד לראשון וחזרה. בבית הספר הראשון שהוקם היו בסך הכל 7 תלמידים. והפיתרון: ליכטנשטיין! אברהם ליכטנשטיין, יליד פולין, הצטרף לתנועת בית"ר עוד בהיותו בפולין. לאחר שעלה לארץ הנהיג קבוצת צעירים חברי בית"ר, איתם ייסד בשנת 1937 את חוות הנוער ע"ש יוענה ז'בוטינסקי. בשנת 1939 נבחר לחבר-ועד במושבה ועם תום מלחמת השחרור נבחר לראש המועצה המקומית מטעם מפלגת "הציונים הכלליים", שהייתה לימים מפלגת האם של המפלגה הליברלית. ליכטנשטיין שירת כראש מועצה בין השנים 1949-1953 1958-1965 ובין 1969-1973. בתקופות כהונתו השתדל ליכטנשטיין לשמור על צביונה הכפרי-חקלאי של באר-יעקב כמושבה בשפלה מוקפת ערים גדולות. בנוסף התמודד עם נושאים כמו קליטת עליה, בניית שיכונים, סלילת כבישים, אבטלה ועוד מחכים לכם בתחנה הבאה בשעה 12:00 בדיוק! --------------------------------------------------- הגענו סוף סוף ליעד השני במסע ההיסטורי שלנו בבאר יעקב, ואחרי שכבר פתרנו שני כתבי חידה אנחנו גם מיומנים וגם מכירים יותר את היישוב שלנו. עכשיו עזבנו את הרחוב הראשי שהיה בעבר (אבל עוד נשוב אליו) ונסענו צפונה, מעבר לשדות היפים והרייחניים של מושב תלמי מנשה לעבר אתר היסטורי מרתק נוסף. עומר כבר תכף מגיע ועימו הסיפורים המעשיות וכמובן שכתב חידה חדש עבורכם: מפקדת חסן סלאמה לחצו כדי לראות כיצד נראה המבנה בימי פעילותו בניין מפקדת חסן סלאמה היה בית ספר לקצינים בריטי (ולאחר מכן היה בשימוש לצרכים שונים), שפונה ע"י הצבא הבריטי באמצע חודש מרץ 1948 ונתפס ע"י אנשי כנופיות מלוד, בפיקוד חסן סלאמה, ומתנדבים עיראקים מצבא ההצלה. בתחילת חודש אפריל, במקביל למבצע 'נחשון', תוכננה פשיטה לפיצוץ הבניין, שנקבעה לליל ה-5/4 באפריל. הכוח הפושט כלל את לוחמי פלוגה א', בפיקוד שניאור פבריקנט, מגדוד 52, בסיוע מקלעים, מרגמות וחבלנים. הכוח יצא מבאר יעקב בשעה 22:00, ותקף במרגמות ומקלעים את הבניין מכיוון צפון, לאחר שהוצבו כוחות חסימה בדרכי הגישה לבניין. בחסות חילופי האש, פרץ כוח לקומת הקרקע של הבניין, הניח באמצעות סבלים כ-400 קילוגרם חומר נפץ ופוצץ את הבניין כארבעים דקות לאחר תחילת הקרב ופריצת הגדרות ההיקפיות של הבניין. הפיצוץ הרס חלק מהבניין והסב לאויב עשרות הרוגים ופצועים. הכוח חזר לבסיסו עם שלושה פצועים. מקור: איילון, א', "חטיבת גבעתי" במלחמת הקוממיות, תל-אביב, 1959 כתבה מתוך עיתון "דבר" על פיצוץ המפקדה כתבה מתוך עיתון "קול העם" על פיצוץ המפקדה הפתרון נוטר! כן כך קראו לשומרים בתקופת היישוב הישן בארץ ישראל. מחכים לכם בתחנה הבאה בשעה 13:00 בדיוק! --------------------------------------------------- הגענו ליעד השלישי במסע ההיסטורי שלנו בבאר יעקב וחזרנו אל הרחוב המרכזי של באר יעקב בתחילת ההתיישבות... ממשיכים במסע שלנו בזמן לראשית ההתיישבות יחד עם עומר, המעשיות וכתב חידה חדש: בית לבני הבוץ של משפחת גניס זאב גניס, מהמתיישבים הראשונים, עלה לארץ מרוסיה, את שוננה אשתו הכיר בתל אביב לאחר שכבר קנה את נחלתו. כאשר רצו לבנות את ביתם לא היה להם מספיק כסף לקנות לבנים ולכן הם בנו את ביתם מלבני בוץ. שושנה מספרת בספרה איך הכינו את לבני הבוץ ואיך הייתה הולכת לישון צמאה כדי שיהיו מספיק מים ללבנים. בני הזוג בנו במקום חדרים להשכרה לפועלים שבאו לעבוד בבאר יעקב בעבודות חקלאיות, ולזוגות צעירים. בתקופת המנדט הבריטי פתח זאב בית קפה ומכר לחיילים סיגריות ובירות. שושנה עבדה כגננת והייתה פעילה בחיי התרבות ביישוב. לחצו לראות תמונות מהמבנה: תמונה 1 תמונה 2 תמונה 3 תמונה 4 בית האיכר נבנה בשנות ה-60 של המאה ה-20 ושימש מקום התכנסות לפרדסני היישוב, היו בו משרדי הוועד החקלאי של באר יעקב. הפתרון בית ראשונים! כן, כך נקרא מבנה בית האיכר היום. "בית ראשונים" משמש מוזיאון לראשית ההתיישבות בבאר יעקב. מחכים לכם בתחנה הבאה בשעה 14:00 בדיוק! --------------------------------------------------- אנחנו ממשיכים לפסוע בתוך דפי ההיסטוריה ומגלים עוד ועוד אתרים שאולי כבר ראינו אבל ממש לא ידענו מהם? בנסיעה קצרצרה מבית לבני הבוץ דרומה אנו ממשיכים ליד הבא שלנו שהוא כתב החידה האחרון במסע המרתק שלנו. עומר כבר ממש בדרך, הוא נהנה מהדגלים בחצרות של התושבים של ימינו, מהמוזיקה השמחה וקולות האושר וריחות.... המנגלים שלכם. ממש לפנינו האתר הרביעי במסע ההיסטורי שלנו בבאר יעקב: מחנה תוניס לאחר מלחמת העולם הראשונה וכיבוש ארץ ישראל בידי הבריטים, נוסד בסמוך לשטחי המושבה מחנה"צריפין" ששמו נלקח משמו הערבי של כפר ערבי נטוש בשם "סרפנד אל ח'רב" (צריפין החרבה). בזמן בניית המחנה חנו שני גדודים בריטיים בקרבת המושבה, ונתנו לשכונה שתבוא על מקומם אחר כך את שמה הלא רשמי, "תוניס קאמפ" (Tunis camp) (מחנה תוניס), שכן הגדודים הגיעו לארץ מתוניס. במחנה נבנה מגדל בריכת המים שסיפק מים לגדודים. איך נראה המגדל היום: הפתרון יצחקי יעקב! בשנת 1908 הניח אבן פינה וייסד את המושבה באר יעקב שנקראה על שמו. במלחמת העולם הראשונה סבל ממצוקת רעב וממחלות, ושני בניו נלקחו לשרות עבודה בצבא הטורקי. בז' בסיוון ה'תרע"ז - 1917 נפטרה רעייתו כשהייתה בת 69, ושבועיים אחר כך נפטר גם הוא, ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים.
לעומר עם הפתרון לחצו כאן מקווים שנהניתם חג עצמאות שמח! נועם ששון, סגן ראש המועצה ומחזיק תיק התאגיד העירוני 
